Nedarim
Daf 31a
משנה: פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁהַנֵּדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה לָזֵה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּיעַיִם הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בַמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַיַּיִן. קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב. אָֽמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב. הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ רִבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים.
Traduction
On peut provoquer le regret du vœu en rappelant les jours de fête, ou les Shabats (209)A celui qui aurait fait vœu pour un long temps de jeûner, ou de ne pas manger de viande, on rappellera qu'aux jours fériés ces privations sont interdites.. En principe, on avait dit: Pendant les jours fériés, l’effet du vœu est suspendu, mais l’interdit subsiste les autres jours; depuis lors, R. aqiba est venu enseigner qu’un vœu, même levé partiellement l’est tout entier. Voici un exemple pour cette règle: quelqu’un déclare s’interdire de tirer profit de tous ceux à qui il s’adresse; dès qu’il est délié à l’égard de l’un d’eux, il l’est pour tous. S’il dit ne vouloir jouir ni d’un tel, ni d’un tel, lorsque le vœu cesse à l’égard du premier, il cessera aussi pour les autres; si le dernier seul se trouve délié, les autres restent interdits. S’il déclare considérer un tel et tel aussi interdit qu’un sacrifice, il faudra trouver une expression de regret pour chaque objet interdit en particulier (afin de se délier). S’il dit: ''je fais vœu de ne pas goûter au vin, car il nuit à l’estomac'', et qu’on lui dise; ''le vin vieux profite à l’estomac'', ce dernier devient permis, et dès lors, à la suite, tout autre vin. S’il déclare faire vœu de ne pas goûter aux oignons, ''car ils nuisent au cœur'', et qu’on lui observe que l’oignon de Chypre est avantageux au cœur (lui fait du bien), ce dernier devient permis, et dès lors à sa suite, toutes les sortes deviennent permises. Ainsi, il est arrivé effectivement que R. Meir (en une telle circonstance) permis de manger toutes sortes d’oignons.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פותחין ביו''ט ובשבתות. אם נדר להתענות או שלא לאכול בשר לזמן קצוב אומרים לו אלו שמת אל לבך לשבתות וי''ט שבתוך הזמן כלום היית נודר ואין זה פותח בכבוד המקום כדאמרינן ריש פרקין דבכבוד מצוה אחת פותחין:
אותן הימים. שמצא להם פתח להתחרט החכם מתירן ושאר כל הימים שאין עליהם חרטה נשארין באיסורן:
עד שבא ר''ע ולימד. מן המקרא כדאמרי' הכא בריש מכלתין דכתיב ככל היוצא מפיו יעשה דוקא בשכולו קיים:
שהנדר שהותר מכללו שהותר מקצתו הותר כולו שלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:
הותר אחד מהן. בחרטה ע''י התרת חכם או מעצמו כגון שהיה אביו או אחיו א' מהן כדתנן לעיל פ''ג:
לזה ולזה. וכגון שתלאן זה בזה שאסר על הראשון בקונם ואמר על השני ה''ז כראשון והשלישי כשני וכן כולם הותר הראשון הותרו כולם שכולם תלוין בו:
שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן. בבבלי פ''ג דף כ''ו מוקי להא כר''ש דאמר גבי שבועות הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל א' וא' עד שיאמר שבועה לכל א' וא' והילכך ה''נ צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן אבל חכמים אומרי' אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך חייב על כל א' וא' וה''נ אם אמר לא לזה ולא לזה אע''פ שלא הזכיר קרבן על כל א' הוי כל א' נדר בפני עצמו וכן הלכה:
והלא המיושן יפה למעיים. מפרש בבבלי והא לא נדר אלא משום רע ואפי' לא יהי' טוב ולא רע מותר אלא ה''ק חדא שאין רע ובהכי שרי ועוד מפני שהיא יפה וכן צ''ל בבצל:
ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין. מסקנת הבבלי בפ''ג שם דדוקא שאינו מקיים דבריו הראשונים כלל שאומר אלו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור אבל אם אמר אלו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן אינו מותר אלא בישן בלבד וכל שאר יין אסור דהא לענין שאר יין אכתי מקיים דבריו הוא:
משנה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וֶסְתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי מְגָרֵשׁ נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִים בְּנוֹת גְּרוּשָׁה הֵן מָה רָאָת אִימָּן שֶׁלָּאֵילּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ. וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
Traduction
On suscite à l’homme un retour sur son vœu, en faisant valoir le respect de soi-même et l’honneur de ses enfants. Ainsi, on lui dira (après l’énoncé de son vœu): ''Te doutais-tu de ce que demain on dira de toi qu’il est dans ton habitude de répudier tes femmes? Puis de tes filles, on dira que ce sont les filles d’une répudiée, que leur mère a dû commettre quelque faute grave qui motivât la répudiation''. Lorsqu’ensuite il dira: ''Si j’avais songé à ces conséquences, je n’aurais pas émis mon vœu'', il est dès lors délié par cette expression de regret.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אם נדר לגרש את אשתו:
מה ראת אימן של אילו להתגרש. אם לא שנמצא בה ערות דבר ונמצא פוגם את בניו ולא חיישינן בהא שמא ישקר ואינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:
הלכה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ כול'. וְגוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. גּוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן. רִבִּי מַנִּישָׁא שָׁאַל. מַהוּ לוֹמַר לְיוֹרְשִׁין לִגְבוֹת מִן הַמְּשׁוּעְבָּדִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין אוֹמֵר לָהֶן. דְּתַנִינָן תַּמָּן. אֵלָּא יִינָּֽתְנוּ 31a לְיוֹרְשִׁין. שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה. מַהוּ מִישְׁבְּעוּנָהּ. תַּמָּן אָֽמְרִין מִן תִּבְנָא לֹא גְבָאִי וּמִן גּוּפֵיהּ גְּבָאִי.
Traduction
Comment parler de ''vendre jusqu’aux cheveux de la tête'' (pour rembourser le douaire), puisque l’on n’hypothèque pas à cet effet les biens mobiliers? On veut dire, répond R. Aba, que si même le mari argue ne pouvoir se passer de l’immeuble pour ses besoins, sous prétexte qu’il offre à la femme l’usage des biens-meubles, on dira au mari de donner l’immeuble (sauf à se pourvoir par ailleurs). R. Mesha demanda: si une veuve réclame son douaire aux héritiers du mari, peut-elle au besoin leur dire de réclamer le montant sur les objets (mobiliers) déposés chez d’autres? (Est-elle censée avoir des droits même sur ces biens, ou non)? -Non, dit R. Aba-Maré, il résulte d’une Mishna qu’elle n’a pas ce droit, car il est dit (210)(Ketubot 9, 2).: Si un mari en mourant laisse, outre sa femme, des créanciers et des héritiers, selon R. Tarfon, on rendra les comptes avant tout à la femme; selon R. aqiba, on commence par remettre les biens aux héritiers; car, tandis que tous sont tenus d’affirmer leur créance par serment, les héritiers n’y sont pas astreints (et on leur verse les biens par le seul fait du décès, sans faire valoir aucune condescendance par pitié). -Est-ce qu’une femme, en réclamant le douaire à son mari qui a fait vœu de la répudier, est tenu de jurer ne l’avoir pas encore reçu ou non? Là-bas (à Babylone), on a ce proverbe: je n’ai rien touché de ce qui m’est dû; payera-t-il spontanément? (Certes non; de même ici, la femme n’a pas à jurer, car le mari n’aura pas payé d’avance).
Pnei Moshe non traduit
גמ' וגובין. וכי גובין כתובה מן המטלטלין דקאמר שער ראשך והא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה ואפי' מיניה דידיה:
אמר ר' בא. ה''ק אע''ג דתימר גובין מן המטלטלין בתמי' כלומר דמיירי שיש לו קרקע ואמר הא ממטלטלי לא תגבה וקרקע צריך אני בשביל עצמי אומרים לו שיתן ואפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל תגבה היא הקרקע. והכי מפרק לה בבבלי:
מהו לומר ליורשין לגבות מן המופקדין גרסינן. וכלומר דהשאלה היא אם מת הוא והיא תובעת כתובתה מן היורשין מהו לומר להן לגבות לה מן המטלטלין המופקדים ביד אחרים אם נימא דכזכתה בהן מחיים דמי ואע''ג דמטלטלי לא משתעבדו לכתובה גובה מהן או דילמא לא:
מתניתא אמרה כן. ממתני' שמענו שאין אומרין להיורשין להגבות אפילו מהמטלטלי' המופקדין כדתנן פ' הכות' מי שמת והניח אשה וב''ח ויורשין והיה לו מלוה או פקדון ביד אחרים ר''ט אומר ינתנו לכושל שבהן למי ששטרו מאוחר או לאשה כדמפרש התם דאע''ג דמטלטלי לא משתעבדי הני הואיל ומופקדין ביד אחר דמי שזכתה בהן מחיים דמי ר''ע אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה והילכך משמת זכו בהן היורשין וברשותן הן וה''נ הא צריכה שבועה כשתגבה מן היורשין. וגי' הספר קשה להולמו דמה שאלה היא זו אם היורשים גובין לה מן המשועבדין ומי גרעה משאר כתובת אשה וכן א''א לפרש על יורשים דפשיטא דאף יורשים גובין מן המשועבדין:
מהו מישבעונה. לאשה זו שנדר בעלה לגרשה וכשבאת לגבות מהבעל מיירי אם משביעין אותה שלא תפסה או דילמא לא כשם דבגרושה בעלמא קי''ל דגובה כתובתה בגיטה בלא שבועה ולא חיישינן לצררי:
תמן אמרין מן תבנא לא גבאי ומן גופיה גבאי. דרך משל הוא שהבריות אומרים מן החוב שלי לא גביתי ממנו ומעצמו יתן לי דבר מה בתמיה ולואי שיפרע חובי וה''נ כן הוא דלא חיישינן שמא מעצמו התפיס לה צררי מקודם והלואי שיפרע לה עכשיו וכמו דלא חיישינן בגרושה דעלמא:
הלכה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ כול'. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. אֵין פּוֹתְחִין לָאָדָם אֶלָּא בִכְבוֹד עַצְמוֹ בִּלְבַד. כְּהָדָא חָדָא אִיתָה גָֽדְרָת מִן בְּרַתָּהּ. אָתָת לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ. אִילּוּ הֲוֵית יָדַעַת דִּבְרַתֵּיךְ נָֽסְבָה שׁוּם בִּישׁ נוֹדֶרֶת הֲוֵית. אָֽמְרָה. לֹא. וְשָׁרַת לָהּ. וְלֹא מִתְנִיתָא הִיא. פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. דְּלֹא תִיסְבּוֹר כְּרִבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
Traduction
On a enseigné que R. Juda b. Bethera dit: On suscite à l’homme un retour sur son vœu, en faisant seulement valoir le respect de soi-même (non l’honneur de ses enfants). Ainsi, une femme s’étant interdit par vœu de jouir de sa fille vint consulter à ce sujet R. Yohanan (pour être libérée), et celui-ci dit: Si tu avais su que ton vœu pourrait causer à ta fille une mauvaise renommée, aurais-tu émis ce vœu? -Non, répondit-elle. Qu’il soit donc annulé (voilà pourquoi il y a à craindre que le regret du vœu soit inspiré par un mensonge). --Mais la Mishna ne dit-elle pas déjà qu’il est loisible de susciter le regret du vœu en faisant valoir, soit le respect de soi-même, soit l’honneur des enfants? (Qu’enseigne donc le fait précédent)? -On indique ainsi de n’avoir pas à suivre l’avis contraire de R. Juda b. Bethera.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלא בכבוד עצמו בלבד. ולא בכבוד בניו דחיישינן שמא משקר הוא:
דברתיך נסבה שם ביש. שתצא עליה שם רע שיאמרו אלולא שראת בה דבר מגונה לא היית נודר ממנה:
ולא מתני' היא. דפותחין בכבוד בניו ומאי קמ''ל האי עובדא דר' יוחנן ומשני דקמ''ל דלא תיסבור כר''י בן בתירה דפליג אמתני' אלא הלכה כסתם משנה:
הלכה: פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת כול'. תַּנֵּי. הוּתַּר מִמֶּנּוּ וּלמַטָּה מוּתָּר. מִמֶּנּוּ וּלְמַעֲלָה אָסוּר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. יֵשׁ נֵדֶר שֶׁמִּקְצָתוֹ בָטֵל וּמִקְצָתוֹ קַייָם. כֵּיצַד. נָדַר מִן הַכַּלְכָּלָה וְהָיוּ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. הוּתַּר בִּבְנוֹת שֶׁבַע. לֹא בִּבְנוֹת שֶׁבַע בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַכַּלְכָּלָה. אֲבָל אִם אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר מִבְּנוֹת שֶׁבַע. לֹא הוּתַּר אֶלָּא בִּבְנוֹת שֶׁבַע בִּלְבַד.
Traduction
On a enseigné (à la suite du cas d’interdit: ''de ne vouloir jouir ni de l’un ni de l’autre'') (211)Tossefta à ce, ch. 5. On retrouve ces termes dans l'édit. de la Mishna, selon le Talmud Babli.: Si celui du milieu est délié, ceux qui suivent bénéficient de la libération; ceux qui précèdent restent interdits. On a enseigné au nom de R. Nathan: il y a tel vœu qui est annulé en partie et subsiste en partie. Ainsi p. ex., lorsqu’on s’est interdit de jouir du panier de figues, et qu’il s’y trouve une sorte supérieure de figues, on peut dire: ''Si j’avais connu l’existence de cette sorte supérieure, je n’aurais pas émis le vœu d’interdit''; en ce cas, cette sorte devient permise, et avec elle tout le reste du panier. Mais lorsque le même homme dit: ''Si j’avais connu l’existence de cette sorte supérieure, je ne me serais pas interdit de jouir de cette sorte'', cette dernière seule devient libre par la restriction mise au vœu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני היתר ממנו ולמטה. אשאיני נהנה לזה ולזה קאי ואם הותר האמצעי ממנו ולמטה מותר ממנו ולמעלה אסור מפני שתלאן כולן זה בזה. ובנוסחת הבבלי גריס הכי במתני' בהדיא ובפ''ג שם מייתי לה נמי בשם ברייתא להכריח דמתני' תלאן זה בזה מיירי:
בנות שבע. תאנים לבנים ויפות:
לא הייתי נודר. כלל דבזה עוקר דבריו הראשונים הוא כדפרישית במתני':
Nedarim
Daf 31b
משנה: נַעֲרָה מְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. הֵיפֵר הָאָב וְלֹא הֵיפֵר הַבַּעַל הֵיפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵיפֵר הָאָב אֵינוֹ מוּפָר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם קִייַם אֶחָד מֵהֶן.
Traduction
Les vœux d’une fille fiancée (214)Cf. (Ketubot 4, 6). seront annulés par son père et son fiancé (ensemble). Si le père seul les a annulés sans le concours du futur ou si ce dernier seul les a annulés sans le père, il n’y a pas d’annulation; et il va sans dire qu’il suffit du maintien par l’un d’eux pour confirmer les vœux de la fille.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה. אפי' נדרים שנדרה בעודה פנויה דארוס מיפר בקודמין בשותפותיה דאב כדיליף בגמרא ונערה דנקט לאפוקי בוגרת שאין לאביה רשות בה ואינו מפר נדריה וארוס בלא שותפותיה דאב נמי לא מצי מיפר אבל ה''ה נמי דבת י''א שנים ויום א' שדינה להיות נדריה נבדקין אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה כדתנן בפ' יוצא דופן אם נתארסה אביה ובעלה מפירין נדריה:
הפר האב. ביום שמעו ולא הפר הבעל. ומשום דברישא איכא למיטעי ולפרש אביה ובעלה מפירין נדריה אביה או בעלה הילכך הדר תני הפר האב כו' לאשמועינן דתרווייהו צריכין להפר:
ואין צריך לומר אם קיים אחד מהן. שאם קיים אחד מהן אין השני יכול להפר והא קמ''ל שאע''פ שנשאל אחד מהם לחכם על הקמתו שקיים כדקי''ל נשאלין על ההקם אפילו הכי אין זה שנשאל על ההקם יכול להפר יותר הואיל ולא היו יכולין שניהם להפר בבת אחת שהרי זה לא היה יכול להפר קודם שנשאל והילכך נתבטלה הפרתו ושוב אינו מועיל:
האב. חוזר ומיפר חלקו של בעל דבהפרה ראשונה לא הפר אלא החצי שלו וצריך לחזור ולהפר חלק הבעל. אבל דברי חכמים אין צריך להפר. דכיון שמת הבעל נתרוקנה לרשות האב והוא הפר לה כבר:
משנה: וּכְשֶׁמֵּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֵינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה וגו'.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מתני' וכך הוא אומר בשאול בנות ישראל אל שאול בכינה. סיפיה דקרא המלבישכם שני עם עדנים וגו':
משנה: 31b קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֵּדֶר טָעוּת. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָייָה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי לָזוֹ נָדַרְתַּ. אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יָפוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוְולָתָן.
Traduction
Si quelqu’un déclare s’interdire par vœu d’épouser une telle ''car elle est laide'', tandis qu’en réalité elle est belle, ou ''parce qu’elle est noire'', tandis qu’elle est blanche, ou ''parce qu’elle est petite'', tandis qu’en réalité elle est grande, il lui sera permis de l’épouser; non pas que de laide elle est devenue belle, ou de noire elle est devenue blanche, ou de petite elle a grandi: c’est que le vœu en lui-même était erroné, de sorte qu’il n’est pas besoin de libération par des savants. Selon R. Ismaël, ce mariage est possible même lorsque la fille avait d’abord un des défauts sus-énoncés, puis, elle s’en est défaite (212)Le passage mis entre crochets [ ], indispensable pour la suite, manque dans le texte jérusalémite, mais se trouve dans les éditions du Talmud Babli.. Ainsi un jour, quelqu’un s’était interdit de jouir de sa nièce, fille de sa sœur. On l’amena à la maison de R. Ismaël, qui la para: - ''Quoi, mon fils, lui dit R. Ismaël, est-ce de cette fille que tu as fais vœu de t’abstenir''? -Non, dit-il. A ce moment R. Ismaël le déclara libéré de son interdit. Puis le rabbi se mit à pleurer, et s’écria: ''Les filles d’Israël sont belles; mais la pauvreté les enlaidit''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלא שהנדר טעות. מעיקרא שהיתה לבנה בשעת הנדר וא''צ שאלה לחכם:
מעשה באחד שנדר כו'. בבבלי קאמר מעשה לסתור ומפרש דחסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשית יפה שחורה ונעשית לבנה ומעשה נמי כו' דר' ישמעאל פליג וסבר שאע''פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר מותר דכיון שיכולין לייפותה לא היתה כעורה מעיקרא ואין הלכה כר' ישמעאל:
הלכה: נַעֲרָה מְאוֹרָסָה כול'. כְּתִיב אִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּנְשׂוּאָה. כְּבָר כְּתִיב אִם בֵּית אִשָׁהּ נָדָרָה. וְאִם בִּפְנוּיָה. כְּבָר כְּתִיב וִאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַי֙י. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְאִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ נַעֲרָה מְאוֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵירִין נְדָרֶיהָ. עַד כְּדוֹן נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה. וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ. לְרַבּוֹת אֶת הַנְּדָרִין שֶׁבָּא בְיָדָהּ מִבֵּית אָבִיהָ.
Traduction
Il est écrit (Nb 30 7): Si elle passe en puissance de mari, etc. De quel cas s’agit-il là? Ni d’une femme déjà mariée, puisqu’il est dit ensuite (ibid. 11): Si dans la maison de son mari elle a formulé le vœu; ni d’une femme libre, puisqu’il est dit d’autre part (ib. 4): lorsqu’une femme formule un vœu à l’Eternel. En conséquence, par le verset ''si elle passe en puissance de mari étant engagée par un vœu'', il faut entendre une jeune fille fiancée, dont le vœu sera annulé par le père et le fiancé réunis. On sait ainsi quelle est la règle à l’égard des vœux énoncés pendant le temps des fiançailles; mais quelle est-elle pour les vœux qui sont antérieurs? Comme il est dit (ibid.): étant engagée par un vœu, on déduit d’impliquer dans la même règle les vœux contractés par la jeune fille lorsqu’elle était encore chez son père (qu’elle emporte de chez lui).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב ואם היו תהי' לאיש ונדריה עליה וגו' במה אנן קיימין. במה הכתוב מדבר אם בנשואה כבר כתיב למטה ואם בית אישה נדרה:
כבר כתיב ואשה כי תדר וגו'. ואסרה אסר בבית אביה:
זו נערה מאורסה. ומדכתיב ואם היו תהיה משמע וי''ו מוסיף על ענין ראשון דכתיב לעיל מיניה כי הניא אביה אותה ולומר שנערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה:
נדרים שנדרה עד שלא נתארסה. ונתארסה אח''כ מניין:
ונדריה עליה. משמע שהיו עליה מכבר בעודה בית אביה מכאן שהארוס מיפר בקודמין בשותפותיה דאב:
הלכה: וּכְשֶׁמֵּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כול'. כְּתִיב בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה וגו'. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ. שֶׁהָיוּ בַעֲלֵיהֶן הוֹלְכִין לַמִּלְחָמָה וְהָיָה מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. שֶׁאֵין תַּכְשִׁיט נָאֶה אֶלָּא עַל גוּף מְעוּדָּן. וְחָרָנָה אָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּנָיוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. סַנהֶדְרִיּוֹת שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. הָיָה רוֹאֶה כַת חֲבֵירִים וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר. הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ טַעַם הֲלָכָה מִפִּי חָכָם וּמְקַלְּסוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' והיה מעלה להן מזונות. להנשים והיינו עדנים שהיה מאכילן למעדנים:
מה ת''ל עדי זהב. כלומר כפל המקרא למה עדנים מעלה עדי זהב אלא עדנים על מזונות קאי וע''י כך היה עדי זהב נאה להן שאין תכשיט נאה אלא על גוף מעודן:
בנויות שבישראל. הם הת''ח שנקראים בנאיות ועוסקים בנוין וברומו של עולם:
ומיד ת''ל עדי זהב. שבהו לא שייך עדי זהב על לבושן אלא שהיה שומע טעם הלכה מפי חכם ומקלסו והיינו דקאמר המעלה עדי זהב רמז ליפוי וחיבוב דבריהם שע''י כך הת''ח מתפאר בהן כמו האיש המתפאר בלבושי עדיין זהב:
סליק פירקא בס''ד
הלכה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה כול'. עָשָׂה לָהּ עַיִן שֶׁלַּזָּהָב שֵׁן שֶׁלַּזָּהָב. כִּלְשׁוֹן זֶה אָמַר לוֹ. זְכֵה בְּמָה שֶׁעָלֶיהָ.
Traduction
''R. Ismaël la para''. Il fit mettre à cette fille un œil d’or (en place de celui qui manquait) et une dent d’or (à la place de l’absente), et il dit à l’oncle de cette personne: Acquiers-la, avec ce qu’elle a sur elle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עשה לה. ר' ישמעאל עין של זהב משלו תחת עין שחסרה לה שן של זהב תחת שן שחסרה לה ובלשון הזה אמר לו זכה במה שעליה זכה אותה עם מה שעליה שעשיתי לה וכן הוא בתוספתא זכיתה בה ובכלים שעליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source